תביעות רכושיות

תביעה רכושית תהייה מבוססת על חלוקת רכוש משותף, אך גם על חלוקה באחריות לחובות משותפים.

רכוש משותף

רכוש משותף הנו כל הרכוש אותו צברו בני הזוג במהלך נישואיהם. על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (“החוק”) הרי שזוג שנישא אחרי שנת 1973 יחלק את הרכוש הזה בחלקים שווים ביניהם.

זוגות העורכים  הסכם יחסי ממון – ראה פרק מתאים באתרנו – יכול שיוסיפו פריטי רכוש (ממשי, נכסים פיננסיים וזכויות פנסיוניות, קניין רוחני, נכס מוניטיני, נכסי קריירה וכד’) שנצברו על-ידי מי מהם לפני הנישואין. באותה מידה, יכול שיגרעו בהסכם יחסי הממון שיערכו, פריטי רכוש שלא ייכללו בחלוקת הרכוש עם ח”ו יתגרשו (אשר אחרת היו זכאים להם על-פי החוק.

חשוב להדגיש ואף להבין, כי תביעה רכושית שתוגש בחסות החוק – זאת כשאין הסכם יחסי ממון בין בני הזוג – תתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ללא קשר על-שם מי רשום הרכוש – כל עוד מדובר ברכוש שנרכש בזמן החיים המשותפים.

(רבים המקרים שנרכש נכס ומטעמים כאלה ואחרים נרשם על-שם הבעל בלבד – או על-שם האישה בלבד). כאמור, גם נכס כזה, יתחלק בין הצדדים בחלקים שווים.

כמגיעים לגירושין, בדרך כלל האישה תהייה זו שתגיש תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (ראה/י לעניין זה הפרק המתאים באתרנו) אשר בדרך כלל, בהיעדר הסכם יחסי ממון, יכריע על-פי החוק כלומר, חלוקה בחלקים שווים.

כדאי להגיע לתביעה הרכושית כאשר כל המידע על הרכוש הרלונטי מצוי בידי/ה של מגיש/ת התביעה הרכושית.

לא נדירים המקרים כאשר כל אחד מבני הזוג (הבעל בדרך כלל – אך לא בהכרח) צובר רכוש כזה או אחר ללא ידיעת האישה ואף מסתיר את קיומו ממנה.

כתבו לנו

לפיכך, ככל שיש היתכנות כזו, כדאי להפעיל חוקר כלכלי שיאתר נכסים כאלה, פיננסיים או אחרים וזאת בטרם הגשת התביעה. כאמור, רכוש משותף אינו בא לידי ביטוי רק בכסף המושקע בחשבונות בנקים, ניירות ערך, קופות גמל וכד’. הרכוש המשותף כולל גם זכויות בנכסי מקרקעין (דירת מגורים, משרדים, מגרשים, או כל נכס אחר המוגדר כנכס מקרקעין).

בנוסף וכאמור, רכוש משותף יכלול גם זכויות פנסיוניות, זכויות במוניטין, זכויות בקניין רוחני זכויות בנכסי קריירה וכד’ אשר לא פעם ערכם הכספי גבוה.

נכסי קריירה

בית המשפט או בית הדין יפרשו את האמור כנ”ל באופן מרחיב. כך למשל, היותה של האישה עקרת בית (ולטענת האב אין לה קשר לצבירת הנכסים עליהם תהייה המחלוקת) תיחשב גם תיחשב ויהיה לה ערך כספי של ממש. שהרי אלמלא השקיעה האישה את זמנה אהבתה ומרצה בגידול הילדים ובכך ויתרה על קריירה עצמאית משלה וכל זאת תוך שהיא מאפשרת בכך לבעל לפתח קריירה משלו, יגיע לה חלק מהכספים שבית המשפט או בית הדין יעריכו כי הבעל צפוי להשתכר בעתיד. אלה כאמור נקראים “נכסי קריירה”.

נכסי מוניטין

ישנם גם נכסי מוניטין כפי שכבר צויין לעיל; למשל, אם הבעל הקים משרד עו”ד או משרד רו”ח או משרד אדריכלים הנושא את שמו ואותו משרד גדל להיות פירמה, הרי ניתן לומר שהבעל צבר מוניטין. במוניטין זה יש גם לאישה חלק במסגרת חלוקת הרכוש המשותף.

חובות משותפים

כפי שמרמזת הכותרת, יעמדו להתחשבנות רק חובות שנוצרו לטובת קידום התפתחותה הכלכלית של המשפחה, מן הסתם בידיעת שני הצדדים.

לא ייכללו בהתחשבנות כזו, חובות שאחד מבני הזוג (בדרך כלל הבעל) צבר בשל עסקים שלא היו קשורים למהלך הרגיל של התפתחות המשפחה אשר לא פעם האישה לא מודעת כלל לקיומם של עסקים כאלה ולא כל שכן על קיומם של חובות בגינם. בכלל זה ניתן לכלול “החזקת מאהבות”, הימורים, נסיעות לחו”ל שהוצגו כנסיעות עסקים אך לא כך היה, ועוד ועוד כיד הדמיות הטובה עליך שכן לא פעם, המציאות עולה על כל דמיון..

במקרה כזה, אם הבעל טוען כי האישה צריכה להתחלק עמו גם בחובות, לא יפסלו טענה כזו על הסף. אלא, האישה תצטרך להוכיח כי חובות כאלה נוצרו בלא ידיעתה וממילא בלא הסכמתה.

סיכום חלקי

לסיכום ניתן לומר כי מה שמשותף לכל העקרונות והדוגמאות שפירטתי מעלה, הנו כי לאישה חלק שווה לחלקו של הבעל וזאת על-פי החוק (ככל שהנישואין נערכו אחרי שנת 1973), בצד חלק שווה בחובות ככל שמדובר בהתנהלות שהייתה בידיעתה ו/או בהסכמתה כנ”ל.

יוצא מכלל זה יהיה קיומו של הסכם יחסי ממון בין הצדדים, אשר יגדיר מה לא יתחלק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם, או אפילו מה לא יתחלק בכלל.

כדאי כמובן להתייעץ עם עו”ד מומחה לדיני משפחה וגירושין, גם בעניינים הללו.

גלילה למעלה