גירושין של כוחות הביטחון

איפיון המשרתים בכוחות הביטחון

אחד המאפיינים המהותיים של אנשים המשרתים בכוחות הביטחון על ענפיהם השונים (צה"ל, משטרה, שירות בתי הסוהר, המוסד, השב"כ, לוחמי האש ועוד), הוא שהם יבלו חלק בלתי מבוטל מחייהם המקצועיים ב"תורנויות", "בכוננויות", ב"הקפצות", מצבים שיכולים לא פעם לגלוש לימים, לשבועות ואף ליותר מכך. בכל מקרה מדובר בתפקידים שמצריכים לא פעם היעדרות מהבית של בן  הזוג המשרת בכוחות הביטחון.

אמנם יש לא מעט נשים* המשרתות בכוחות הביטחון וחלקן אף מגיעות לתפקידים בכירים ביותר אך בדרך כלל ובכל זאת, המצב הרווח יהיה שהאישה תהא זו שתדאג מהאפשרות שהיא לא תנושל מזכויותיה בזכויותיו של בעלה, בעוד שהבעל יהיה זה שידאג ממה שהוא, עלול לראות כ"לוותר לה על יותר מכפי שמגיע לה".

* מטעמי נוחות ינקוב מאמר זה בלשון זכר ובלשון נקבה מפעם לפעם אולם הדברים מכוונים לנשים ולגברים כאחת.

 נקודות תורפה מובנות בנישואין ובגירושין מאיש כוחות הביטחון

אמנם לא ניתן לומר על כל איש כוחות הביטחון כי הוא מתכנן את גירושיו מראש (כפי שלא ניתן לומר זאת על אף אדם) ואולם יש כאלה שעושים זאת, אם מראש ומתוך צפייה לשנים קדימה, ואם שלפתע הם מבינים שהסודיות המאפיינת את תפקידם – לא פעם גם מול בני הזוג – מקנה להם ייתרון, אם בנישואין עצמם ואם ובמיוחד בגירושין.

איש כוחות הביטחון יכול אפוא להסתיר מבת זוגו מידע לכאורה "באופן לגיטימי" שהרי שמירת סוד היא חלק בלתי נפרד מחייו וממערכת היחסים שלו עם בת הזוג. יש אפילו יאמרו "נבל ברשות התורה". כך או כך, תחת הכותרת הזו שבמערכת הנישואין בין איש כוחות הביטחון לבין אשתו הוא יכול להעלים ממנה גם מידע הקשור בכספים, בזכויות כספיות, בזכויות פנסיוניות וכד'.

כתבו לנו

ואם לא די בכל אלה, הרי יכול איש הביטחון לנצל את התקופות שבהן הוא שוהה מחוץ לבית ומרחוק לו ולפתח מערכות יחסים צדדיות עם נשים אחרות. יתכן שהדבר היה קורה גם אלמלא היה איש כוחות הביטחון החשוף לחוויות כאלה מעצם תפקידו אך בלא ספק החשיפה הזו מגבירה את הסיכוי לכך שרומנים כאלה יצוצו ויתקיימו. תופעה זו כשלעצמה יש בה כדי להוות קטליזטור ולזרז גירושין, שואלי אחרת לא היו עולים כלל על הפרק.

גם אם לא מדובר ב"קונספירציות רומנטיות" כנ"ל אלא בנישואין תמי לב והתנהגות נאמנה מצד בן הזוג המשרת בכוחות הביטחון, הרי שעצם העיסוק בתפקיד כזה מותיר לו זמן מועט להקדיש לבת הזוג ולמשפחה, ואפילו, שם אותו לא פעם במשימות שסכנת חיים של ממש בצידן. מדובר אפוא בחיים של מתח בלתי פוסק, הן מצידו של איש כוחות הביטחון שלנו כמובן, אך לא פחות מכך של בת הזוג שהרבה פעמים לא יודעת כלל באיזו משימה עלומה ומסוכנת נמצא עכשיו בעלה, ומהם הסיכויים שכלל לא יחזור ממנה.

כל אלה, בצד נימוקים אחרים שמעלות נשים בכל מערכת גירושין אחרת (אין באמור, חלילה, שום דבר שיפוטי או הבעת דעה בעד או נגד אלא כשיקוף עובדת חיים), מחזקים אצל בת הזוג את ההרגשה שמגיע לה לפחות מחצית מהזכויות הכספיות שצבר הבעל בתקופת שירותו, שירות שהיא זו ששילמה עליו מחיר כבד מאוד. מחיר כבד אם באופן אישי כרעייה, ואם כאם המשפחה שכל עול גידול הילדים והחזקת הבית נפל בעיקר עליה לא כל שכן רק עליה. כל זאת כדי לאפשר לבן הזוג לפתח קריירה מקצועית ללא דאגות מבית.

השפעת גיל הפרישה על אנשי כוחות הביטחון ונשותיהם

מצד אחד, כעניין שבהגדרה נחשבים אנשי כוחות הביטחון כשכירים לכל דבר ועניין. עם זאת, בדרך כלל יהיו הדברים שונים ביניהם לבין שכירים רגילים בכל הקשור לגיל הפרישה; בעוד שגיל הפרישה לשכיר רגיל הנו 67 (אלא אם לא יצא לפרישה מוקדמת), הרי שגיל הפרישה של אנשי כחות הביטחון יעמוד לעיתים על גיל 45.

לצורך המאמר ניקח כהנחת עבודה את גיל 45 כגיל פרישה לאיש כוחות הביטחון. פרישה בגיל 45 מוצאת אדם צעיר, בחלק הטוב של אמצע החיים שבו ובין היתר, עדיין ניתן לומר כי עתידו לפניו ולא פעם אף באים הדברים לידי ביטוי. אם במסלול חייו של האיש עצמו, ואם בכל הקשור לאינטראקציה בינו לבין מי שהייתה עד כה אשת חיקו.

איש כוחות הביטחון היוצא לגמלאות בגיל 45 ימצא לא פעם את אשתו כמי שפסקה להיות אטרקטיבית בעיניו – במובנים שונים ואפילו בכל מובן; פתאום הגוף שלה כבר לא יפה לו, היציאות שלה מעצבנות אותו ועוד דברים מהמחוזות האלה. הוא עלול שלא לזכור לה את חסד נעוריה ואהבת כלולותיה, את אותם ימים ארוכים ואף חודשים ושנים שבהם גידלה את ילדיו ונשאה בכל העומסים שתיארנו בקצרה כנ"ל. זו במיוחד לא תהיה מערכה הוגנת אם מנגד תעמוד אישה הצעירה מאשתו בעשור ואף יותר, ש"גורמת לו להרגיש צעיר וחי".

גם אם אלה לא יהוו טריגר מידי, עדיין ישפיע חוסר ההרגל שלהם להיות ביחד שעות ארוכות וימים ארוכים, מה שלא בדיוק התאפשר עד לפרישתו של הבעל. למעשה עד למועד הפרישה, הוא היה מסור לעבודתו (עם או בלי מרכאות) מה שאיפשר לו להיות מחוץ לבית מתי שחפץ בכך, "אם צריך או לא צריך". בהתאמה, לא היו יותר מדי נקודות חיכוך (עם או בלי מרכאות) בינו לבין אשתו. ופתאום, הוא מוצא עצמו "תקוע איתה" שעות וימים, דבר שהוא לא רגיל לו, לא יודע להתמודד איתו וכמו שרמזנו לעיל הוא לעיתים גם לא ירצה להתמודד איתו.

ואז, ההבדלים שהלכו וגדלו ביניהם עם השנים במהלך שגרת השירות ושלא אפשרה להם "להרים ראש", לפתע הם נוכחים כאן ועכשיו. לא אורך זמן רב ומתחילים ויכוחים שאף פעם לא היו, שגולשים לעימותים שאף פעם לא היו, והכל מתנקז למדרון חלקלק שסופו ידוע.

אם לא די בכך, הרי גבר בשיא אונו ויכולתו המקצועית לא ירצה "לשבת בבית" בחוסר מעש מה שיביא אותו לנסות קריירה חדשה. זהו דבר מתעתע שכן קצינים בכירים שהיו רגילים להפעיל בהצלחה מערכות צבאיות גדולות על כל הלוגיסטיקה הסבוכה שיש בהן, מגלים פתאום ש"באזרחות" הדברים שונים בתכלית ולפתע הם חווים חוויה של חוסר הצלחה. באופן פרדוכסלי, גם אלה שמצליחים לבצע את המעבר בהצלחה ולפיכך מצליחים בתפקידם החדש, יחושו כמעט תמיד שהתפקיד החדש "קטן עליהם". שאין מה להשוות בין האתגרים שהוא מציב בפניהם והיכולות שהוא מאפשר להם להפגין, לאלה שהיו מנת חלקם כמפקדי יחידה גדולה.

הפסיכולוגיה טוענת שכל שינוי מכניס אדם למתח נפשי. וכאן אנו מדברים על שינוי של ממש. תזוזה טקטונית. הדברים  אכן יהיו כרוכים במתח נפשי ובסוגים שונים של תחושות שליליות. גם אלה וגם אלה ישפיעו בהכרח על היחסים בבית, אותו בית שעכשיו הוא נאלץ להתחיל ללמוד מחדש, בשעות שבמסגרת הביטחונית שבה שירת אפילו לא נחשבו להתחלת היום.

והנה לפנינו מתכון ברור לפיצוץ ואכן, ביותר מקרים מאשר לא במצבים שבהם עוסק מאמר זה פיצוץ אכן יתרחש.

זכויות פנסיוניות – עיקר המאבק

המונחים שיש לדעת כדי להבין פרק זה של המאמר הנם:

פנסיה תקציבית;

פנסיה צוברת;

פנסיית גישור.

ההבדל בין שני סוגי הפנסיה הללו הנו שבפנסיה תקציבית יקבל העובד הפורש סוג של משכורת חודשית (הנגזרת מסכום המשכורת שקיבל טרם הפרישה – בדרך כלל 70%), בעוד שבפנסיה צוברת, יוכל העובד הפורש להנות רק מהסכום שחסך עם השנים בקרן הפנסיה או בביטוח מנהלים. עד שנת 2004 היו אנשי הקבע למשל זכאים לפנסיה כזו.

בעוד שבאפשרות הראשונה ימשיך העובד הפורש לקבל משכורת עד יומו האחרון וללא סיכון כלשהו, הרי שבמקרה השני גם אם נחסכו כספים בהתמדה כל השנים יהיה העובד הפורש תלוי באיכות השקעת קרנות הפנסיה בשוק ההון, בדמי ניהול, ובסה"כ בסיכון שלעיתים הוא גבוה ומאיים על עצם יכולתו לקבל את הסכום שנצבר.

פנסיית הגישור נועדה, כשמה, לגשר על התקופה שבין גיל הפרישה בפועל משירות הביטחון בגיל 45, לבין התקופה שתתחיל מהגיעו לגיל 67 שאז יחולו עליו כללי הפנסיה הצבורה.

האם מתכננים את הגירושין בהתייחס למועד הפרישה

בשאלה זו הדעות חלוקות, לפחות מבחינה מגדרית;

בדרך כלל, האישה אם כבר החליטה זה מכבר שהיא רוצה להתגרש מבעלה המשרת בכוחות הביטחון (מסיבות שונות – לרבות קשר חשאי שיש לה עם גבר אחר) תעדיף להמתין בסבלנות עד למועד הפרישה של הבעל כדי להתחיל את מאבק הגירושין לאחר שהתגבשו זכויותיו הכספיות והפנסיוניות.

הבעל מצד שני יהיו לו שיקולים אחרים (שהנם למעשה צידו השני של אותו מטבע); הבעל יעדיף להתגרש לפני מועד הפרישה ובהתאמה, לפני שזכויותיו התגבשו וכבר אפשר להתחקות אחריהן לאחר שכבר אינן חוסות תחת "מעטה הסודיות" שאפף אותן כל השנים.

פערים בהשתכרות ובפוטנציאל ההשתכרות העתידי בין גמלאי שירות הביטחון לבין נשותיהם

שירות במסגרת כוחות הביטחון מעניק הטבות רבות, בכסף ובשווה ערך כסף. כך למשל, נמצא גמלאי כוחות הביטחון שבמהלך שירותם יצאו ללימודים אקדמאים ולסוגי לימוד נוספים שמאפשרים להם, גם להתפתח תוך כדי שירותם במערכת הביטחון, אך גם לבסס את פוטנציאל ההשתכרות* שלהם בשוק האזרחי עם הפרישה.

כל אלה נקראים בקיצור "נכסי קריירה". ונכסי קריירה ממש כמו כל נכס אחר יחולקו בין בני הזוג המתגרשים. (נכסי קריירה לא נמצא בדרך כלל אצל שכירים "רגילים", אך כן נמצא אותם אצל שכירים בתחום ההייטק (ראה מאמר נפרד לתחום ההייטק), שכירים במקצועות חופשיים (לדוגמא רואי חשבון ועורכי דין) ובמקרים לא מעטים גם בקרב עצמאים מתחומים שונים.).

האישה מצד שני, הייתה זו שאפשרה את שירותו של הבעל במסגרת כוחות הביטחון, בכלל, ואת התקדמותו המקצועית במסגרת השירות, בפרט. שירות שהיא זו ששילמה עליו מחיר כבד מאוד. מחיר כבד אם באופן אישי כרעייה, ואם כאם המשפחה שכל עול גידול הילדים והחזקת הבית נפל בעיקר עליה לא כל שכן רק עליה. כל זאת כדי לאפשר לבן הזוג לפתח קריירה מקצועית ללא דאגות מבית. בהרבה מקרים עולה כי האישה ויתרה על קידום מקצועי ועל קריירה משל עצמה כדי לאפשר את הקריירה של הבעל.

לא קשה אפוא לראות את הפער שנוצר ואף קיים בין הצדדים בהשתכרות בפועל, ובפוטנציאל ההשתכרות בעתיד במיוחד.

* כדאי לדעת כי בית המשפט יתחשב בפוטנציאל ההשתכרות הנ"ל כשלעצמו, גם אם אין הגמלאי מממש אותו בפועל.

לא לבחור ייצוג בגלל מחיר נמוך

כמו תמיד וכמו בכל תחום, קבל ייעוץ מעורך דין מקצועי גם ובמיוחד לפני תחילת הליכי הגירושין. לא פעם יוכרע קרב הגירושין על-פי ההכנה שבוצעה (או שלא בוצעה) לקראתו ומבעוד מועד.

מקל וחומר כדאי שעורך הדין שיוביל את קרב הגירושין שלך יהיה מנוסה בהובלת קרבות גירושין בכלל (שהרי בכל קרב גירושין מעורבים גורמים רלוונטיים רבים – לרבות ילדים – שאינם ייחודיים דווקא למגזר כזה או אחר), ובתחום שרלוונטי עבורך, בפרט.

אל תבחר עו"ד בשל שכר טרחה נמוך שהוא גובה או בשל הנחה מוטעית ש"בעניין כל כך לא מסובך כמו העניין שלך מספיק גם עו"ד זול". היקיצה מאשליה כזו עלולה ובדרך כלל גם תהייה מאוד כואבת. וגם תעלה ביוקר.

גלילה למעלה