ליטיגציה מסחרית
חברות, שותפויות ועסקים
גירושין, מזונות, משמורת
לשון הרע
משפט העבודה
מקרקעין וקבוצות רכישה
פשיטות רגל והפטרים

תחומי התמחות

לשון הרע

לשון הרע
"לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. לשון הרע שאינה אמת נחשבת במדינות רבות ל"עבירה פלילית" עבירה פלילית ול "עוולה אזרחית", ויש האוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת." (מתוך "ויקיפדיה").
חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), קובע את המבחן המשפטי להיות אמירה כלשהי, בבחינת לשון הרע:
"לשון הרע מהי
1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)    להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)    לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5)  תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4)    לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
    בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;"

"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם חיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" ... וכן כי זכות זו של אדם לשמו הטוב מהווה ערך עליון המוכר כ"אחת מזכויות היסוד שבמשטרנו המשפטי" ואשר אף "כולל בחובו בין השאר את האינטרס לכבוד אישי, לגאווה אישית ולהכרה אישית בין בני אדם. הוא משתרע על יחס הכבוד וההערכה כלפי האדם מן הסובבים אותו".  [כב' השופט (כתוארו אז) אהרון ברק בפרשת אבנרי נ. שפירא (ע"א 214/89 אבנרי ואח' נ. שפירא ואח', פד"י מג (3) 840, 857)]. באותה פרשה שהיוותה אבן דרך בדיני לשון הרע כפי שהם מיושמים במשפט הישראלי, הפנה כב' הש' ברק גם לדין העברי, שם מצויין בין היתר כי "טוב שם טוב משמן טוב" וכן כי "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".
סוגי?ת לשון הרע, פרטי דיניה ואיסוריה - שרשים קדומים לה במסורת המשפט העברי. בספר ויקרא (יט, טז) נאמרת האזהרה: 'לא תלך רכיל בעמיך', וחכמי המשפט העברי לתקופותיו השונות ראו בלשון הרע 'עוון גדול וגורם להרוג נפשות רבות מישראל' (רמב"ם, הלכות דעות, פרק ז, הלכה א).
"...כמה מן העקרונות והחידושים שבהצעה נידונו בהרחבה בספרות ענפה של המשפט העברי, וסמוך לדורנו זה, דן אחד מגדולי ההלכה העבריים בכל פרטי דינים אלה בחיבורו 'חפץ חיים', אשר קראו כך על שם האמור בתהלים לד, יג-יד: 'מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה'. מתוך סקירת מקורות אלה אנו למדים, כי בהתאם לאמור בחוק המוצע, כלולים בעברת לשון הרע הן דברים המובעים בכתב והן שבעל פה, בין שנאמרו על היחיד ובין על הרבים, בין על החי ובין על המת. על עברייני לשון הרע הוטלו על ידי בתי הדין העבריים בתקופות ובפזורות שונות עונשים פליליים וחובת תשלום פיצויים לנפגע, ואף נהגו לחייב את מספר לשון הרע בפרסום התנצלות על המעשה אשר עשה." (מתוך ספריית המשפט העברי בעריכת פרופ' מקובר.)
עיקרון זה לעיל שקבע הדין העברי, אומץ באופן ניכר על-ידי שיטת המשפט הישראלית, שלפיה, הוצאת לשון הרע, מאפשרת לנתבע להגיש נגד הפוגע – וזאת בצד תביעה אזרחית כספית, גם קובלנה פלילית פרטית המתנהלת כמשפט פלילי לכול דבר ועניין ואשר בגדרו, אם וככול שמורשע הנאשם על-פי סעיף 6 לחוק בעבירה של הוצאת לשון הרע, הוא צפוי לעד שנת מאסר בפועל!

"לשון הרע – עבירה
6.    המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת."

מצד שני, הזכות לשם טוב, לא הוכרה בשיטת המשפט בישראל כערך מוחלט (וזאת בשונה ממספר שיטות משפט אחרות). מול הזכות לשם טוב, ניצבת במלוא קומתה ועצמתה, הזכות לחופש הביטוי.

מתברר במהרה גם לנפגע מלשון הרע וגם לפוגע, כי הדברים מורכבים ואינם חד משמעיים. החוק מעניק הגנה בנסיבות מסויימות, למי שפרסם לשון הרע נגד חברו. ההגנה הטריוויאלית ביותר היא זו של "אמת דיברתי". בנסיבות של "אמת דיברתי", לא יחשבו דברים שנשא פלוני נגד אלמוני כלשון הרע, אף אם כשלעצמם, מהווים דברים אלה לשון הרע.

הגנות אחרות שמעניק החוק למי שפירסם לשון הרע נגד חברו, מקורן אכן בזכות לחופש הביטוי. חלק מתביעות לשון הרע המוגשות נגד מי מגורמי התקשורת או על-ידי אישי ציבור, נדחות מפני ערכים של הזכות לחופש הביטוי ו/או זכות הציבור לדעת.  

עניין נוסף שכדאי להביאו בחשבון, הנו כי החוק אינו מחייב כי התובע, מי שנפגע מלשון הרע, יוכיח נזק כלשהו ויתרה מכך, כי התקיים נזק כלשהו. המבחן שמעמיד החוק הנו פרסום "שעלול היה" לפגוע. ברוח זו תוקן החוק מספר פעמים וכיום, ניתן לתבוע עד 50,000 ש"ח כפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, בלא צורך להוכיח נזק כלשהו. (מובן כי מי שסבור כי נגרם לו נזק בשיעורים גבוהים יותר ולמצער כי היה עלול להיגרם לו נזק בשיעורים גבוהים יותר, כן יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם או את הנזק שהיה עלול להיגרם.)

"פיצוי ללא הוכחת נזק (תיקון מס' 6) תשנ"ט-1998
7א.    (א)    הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
    (ב)    במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
    (ג)    במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
    (ד)    לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
    (ה)    הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –
    "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
    "המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
    "המדד הבסיסי" – מדד חודש ספטמבר 1998.

עוד כדאי להביא בחשבון בטרם שוקלים הגשת תביעה בלשון הרע נגד פלוני, את העובדה כי לא כול אמירה פוגענית (בעל-פה או בכתב) עולה כדי לשון הרע. קללה או עלבון המוטחים ברבים, עשויים להימצא על-ידי בית המשפט ככאלה שאינם מהווים לשון הרע על-פי הגדרתו של מונח זה בחוק.
בהתאמה, יש להביא בחשבון כי אמרת לשון הרע (בעל-פה או בכתב) צריכה להיחשף לעוד בן אדם אחד לפחות זולת הנפגע (בתביעה אזרחית) ולעוד שני בני אדם לפחות (בקובלנה פלילית פרטית).

התמחותו העיקרית של עו"ד מיור הנה בליטיגציה בבית המשפט, שם מוכרעות תביעות בלשון הרע. המשרד מתמחה ומנוסה בניהול תביעות לשון הרע. כפי שבואר לעיל, אדם שנפגע שמו הטוב יראה זאת כפגיעה בחייו ממש. הוא ירצה לראות לידו במאבק על שמו הטוב, עו"ד מנוסה שבצד הטיפול המשפטי בו, יידע גם להכיל את מצוקותיו.
הבנת המארג המשפטי שמאחורי תביעות בלשון הרע - בצד היכולת המשפטית הליטיגטורית, יחד, הם המהווים את הנוסחה המנצחת המיושמת בהצלחה עבור לקוחות המשרד, בין אם הם בצד הלכאורה פוגע ובין אם הם בצד הנפגע מאמירת לשון הרע.

המשרד מתאפיין במקצוענות, יצירתיות, אסרטיביות וטיפול אישי, תוך בחירת המתווה המתאים ביותר לצרכיו האמיתיים של הלקוח (עסקי או פרטי), בכול מקרה ומקרה.
 
עו"ד מיור מעורב בכול תיק המתנהל במשרד, לרבות בתיקים ששגרת הטיפול בהם מופקדת בידי עורכי – דין אחרים.
 

 
רון מיור, עורכי דין
ז'בוטינסקי 102 ​​תל אביב   טל': 03-6093039   052-6556916
info@majorlaw.co.il
רון מיור, עורכי דין

סטודיו ורד נבון לול שיווק ברשת